קבלת שבחים - איך להחזיק את ההישגים שלך

נכון רק שעבודה קשה, מיומנות ומחויבות מתוגמלים בשבחים ותודה. אז למה כל כך קשה לחלקנו לקבל בחן את ההכרה שמגיעה לנו?

לאחרונה, עלה בדעתי שיש הרבה עצות שםאיך לתת שבחיםומשוב חיובי לעובד קשה, אך מעט מאוד עצות כיצדלְקַבֵּלאת המסרים האלה שמעצימים את המורל.

קבלת שבחים יכולה לגרום לאנשים רבים להרגיש ביישנים ולא נעים - לעתים קרובות מכיוון שאפילו כשאנחנו מרגישים גאים בהישגים שלנו, אנחנו לא רוצים להיראות אגואיסטים.

במקום לקבל שבחים בחן מנומס, אנו לעתים נדחות את המחמאה בכבישה, או אפילו מכחישים אותה לחלוטין, ונשנה את השיחה במהירות האפשרית. אחרי הכל, אף אחד לא אוהב התלהבות.

תגובה עם הכחשה והסטה

ככה בדיוק הרגשתי בגיל 50 של אבי^המסיבת יום הולדת, רק כמה ימים אחרי שקיבלתי את התוצאות באוניברסיטה.

ההורים שלי היו כל כך גאים בי, שעם ההגעה, כל אורח בודד כבר ידע את הציונים שלי. ככל שהמסיבה נמשכה, עשרות אנשים שלא הכרתי קיבלו אותי בברכות חמות ולבביות. זה היה כאילו הם שם כדי לחגוגאני!

הייתי מבולבל וקצת המום מכל כך הרבה שבחים בלתי צפויים - במיוחד מזרים!

מודאג מהגניבה של אור הזרקורים של אבי, וגם התחיל לנבול תחת השבחים המתמשכים, ניסיתי להסיט את המחמאות האדיבות ולהשתלב ברקע. התלוצצתי כי הבודק בוודאי היה במצב רוח נדיב מאוד כשהיא סימנה את המאמר שלי, ושאני פשוט 'ברת מזל'.

להגיד כל דבר אחר יהיה נרקיסיסטי, חשבתי. לציונים המרשימים שלי לא היה שום קשר לעבודה הקשה והמסירות של שלוש השנים שלי, הבטחתי לכולם. צירוף מקרים טהור.

נראה שיש כלל לא כתוב (במיוחד בתרבות הבריטית) שהרגע שאתה מקבל שבחים הוא הרגע שאתה מפסיק להגיע לו. עדיף להיראות צנועות מדי מאשר לבטחון עצמי יתר על המידה ... נכון?

מדוע אנו דוחים שבחים?

שבחים יכולים לנצל רבים מחוסר הביטחון והדאגות שלנו.

מעטים מאיתנו רוצים להופיע לשווא ולא צנוע. אנו עשויים לדאוג כי השבחים שלנו יעוררו קנאה אצל אחרים. או, אולי נרגיש שההישג מוגזם או מופרז - בסדר, עשיתי טוב, אבל זה לא היהזֶהמיוחד או חשוב!

במקום העבודה קיים החשש ששבח עשוי לבוא לעבודה נוספת וציפיות גבוהות יותר. עכשיו, כשהבוס שלך ראה כמה אתה מוכשר, הם הולכים לערום את הלחץ!

שבחים עשויים גם לחזק את תחושת היותךמִתחַזֶה. אנשים רבים מרגישים שהם הונאים וחיים בפחד שיום אחד הם 'יתגלו'.

איזון בין גאווה להבלים

אבל, לא משנה מה הסיבות שלנו, הסטת שבחים יכולה להיתפס גם כיהירה, ואפילו לגרום לצניעות שלנו להיראות לא יותר מאשר העמדת פנים.

דמיין שעמיתך לעבודה זה עתה השלים טריאתלון אולטרה. בני משפחתם, חבריהם ועמיתיהם מוחאים כפיים, אך הם פשוט מושכים את כתפיהם כאילו היה טיול בפארק. נראה כי גישה זו מערערת את המאמצים והמתח של המשתתפים האחרים, או מרמזת שעמיתך לעבודה מאמין שיש להם כושר גיבור של גיבור-על קומיקס?

מציאת האיזון הנכון בין גאווה להבלים היא המפתח לקבלת שבחים בחן. אנחנו לא צריכים לחשוש ממה שבא אחרי שבח: לעתים קרובות למדי, שבחים הם פשוט התגמול של עצמו, וכבוד הוא הדבר היחיד שאחריו.

בדרך כלל, לא החנופה עצמה גורמת לנו להרגיש עצובים, אלא מחשבת יתר שלנו. אם נעז לאפשר לעצמנו ליהנות ממחמאה, אולי בכל זאת אנו מוצאים שזה לא כל כך מאתגר!

יצירת תרבות שבחים

תרומה מרכזית לעיכובים שלנו סביב קבלת שבחים היא תרבות 'הביקורת הבונה'.

בכל פגישה אחת על אחת או הערכה שנתית, כולנו ציפינו ל'אבל 'האימתני לאחר ששמענו מה עשינו טוב. אנו רגילים יותר לשמוע מה עלינו לשפר, ולא שבחים בלתי מוסמכים.

כמה נוח אנו מרגישים כשקבלת הכרה תלויה גם באיך שהיא ניתנת - מספיקה הכרזה בפני עמיתים לעבודה (או אורחי מסיבות!) של 40 ומשהו!

חוויתי את הקשיים שלחוגג הישגברבים מהעבודות שלי. שיש 'עובד החודש', למשל, יכול לעזור לנרמל שבחים במקום העבודה וליצור מוטיבציה, אבל ראיתי גם איך זה יכול לעורר קנאה ותחרות.

גישה נינוחה יותר לשבחים היא ערוץ 'קודו' בפלטפורמת מסרים. זה מאפשר לכל אחד לחלוק את הכרת התודה שלו כלפי חברים אחרים עם קצת יותר אינטימיות ושיקול דעת.

אבל, בסופו של דבר, לשיטות כאלה אין את ההשפעה של שבח פנים אל פנים. אז איך נוכל לקבל שבחים בדרך הנכונה?

מגיב בחסד

במבט לאחור, החיבה שקיבלתי במסיבה הייתה ענווה - אנשים שכמעט לא הכרתי הרעיפו אותי בהערצה מכיוון שהם באמת התרשמו ושמחו בשבילי.

התואר שלי לא עזר להם בשום צורה ולכן לא הייתה חובה להגיב, אבל הם עדיין דאגו מספיק לומר 'כל הכבוד'. הכנות היא שבאמת נגעה בי וגרמה לי להרגיש שהגשמתי משהו מרהיב.

במקום לבטל את ההלל, הייתי צריך להעיר עד כמה הם חביבים על כך שהם שמים לב, או עד כמה הייתי מרוצה מההישג שלי.

אפשרות טובה נוספת היא 'להעביר' שבחים - אולי אנשים אחרים מילאו חלק בהצלחה שלך וראויים לחלוק את תשומת הלב. אם אתה עדיין אבוד ממילים, 'תודה' פשוטה היא הדרך הטובה ביותר ללכת.

להחזיק את נקודות החוזק שלך

אין שום בושה לקבל שבחים. מסרי התפעלות אמיתיים מושמעים רק למי שהרוויח אותם.

למישהו שאומר, 'עשית ממש טוב', או, 'לא היינו יכולים לעשות את זה בלעדיך', יש את הכוח להגביר את ההערכה העצמית שלך ולגרום לך להרגיש סנטימטר גבוה יותר.

לא זו בלבד שהמילים נושאות מסר של הכרת תודה והכרה, אלא שהמחשבה שמאחוריהן מראה כי המאמצים שלך מוערכים ולא עוברים מעיניהם.

אז בפעם הבאה שאתהקבל את ההכרה שמגיעה לך, לא להסתיר את הגאווה שלך - להחזיק את נקודות החוזק שלך ולנסות ליהנות מהרגע. מגיע לך!

איך מתמודדים עם מחמאות? האם יצרת 'תרבות שבחים' במקום העבודה שלך? ספר לנו על חוויותיך בתגובות למטה!