'בודהיזם לאורך דרך המשי': 'מאה 5-8'

מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

עד 10 בפברואר

לחדשות ממש טריות על העבר, מופעי הקולקציה הזמניים, הסמויים לעתים קרובות של Met, הם הימור בטוח. בודהיזם לאורך דרך המשי: המאה ה-5-8 היא למופת. עם יותר ממאה חפצים קטנטנים, מדהימים ומלאי נשמה שנאספו מהאחסון והורכבו בגלריית הביניים הקטנה והגבוהה של אגף דרום ודרום מזרח אסיה, הוא מספר את הסיפור של האומנות, שאנו חושבים עליה כסטטית, נמצא אי פעם בתנועה.

התנועה יכולה להיות פיזית או בצורה של רעיונות ואמונות. חלק מהפסלים והטקסטיל הללו עברו כנראה אלפי קילומטרים על פני דרך המשי בתרמילים של סוחרים או נוודים, או בתיקי כתפיים של נזירים מיסיונרים. רוב העבודה קשורה ישירות לבודהיזם, דת חסרת שקט גיאוגרפית כמו הבודהה, שיעץ לחסידיו לשמור על רגליהם קלות אך לבם ומוחותיהם עמוסים עד הסוף באנרגיה רוחנית.

תמונה

דמות עמידה מפליז של הבודהה, בגובה של פחות ממטר, מוקפת בהילה באורך גוף זיפים, שנעשתה במה שהיא כיום אפגניסטן (הקשרים שלה לבודהות ההרוסים בבמיאן ברורים) נועדה כנראה למזבח נייד. כך היה בודהה אחר בגודל, סגנון ותאריך דומים, אבל זה מגולף בעץ ומגיע מצפון מערב סין. ברור שלדגם בסיסי הייתה תפוצה רחבה, והתמונות הללו הן שרידים של גלובליזם מלא-אומנות-יכול-לטייל ששגשג לפני מאות שנים.

רוב שאר מה שיש כאן הם שאריות חתוכות מארכיטקטורה או פיסול נייח: מלאכי טיח מעופפים שהיו כנראה ממקדש סיני אבל אולי נכנסו פנימה מרומא העתיקה; דמויות מצוירות בפרסקו ממרכז אסיה ללא מוצא לבושות בגלימות ירוקות ים; וראשי בודהה מאבן - מהיפים במוזיאון - חצובים במקומות מאוטר פראדש ועד טיבט.

קורט בהרנדט, עוזר אוצר במחלקה לאמנות אסייתית, אחראי לסיפור המסע המופלא הזה, ומנחה במיומנות את גדילי הרבים של סיפור אפי למה שעשוי להיות יעדם האולטימטיבי: כאן.